סיפור מקרה- המסע של רונית

על פי הגישה המקובלת, רמות הFSH עולות כתוצאה מירידה ברזרבה השחלתית, ומירידה ביכולת הפריון של האישה.

על פי גישה זאת, הסיכוי להרות אצל אישה עם FSH גבוה הוא נמוך מאוד, ופעמים רבות הנשים מקבלות המלצה לפנות למסלול אלטרנטיבי של תרומת ביצית.

 

יחד עם זאת, מבחינה קלינית, ניתן לראות שש נשים שמצליחות להרות גם עם FSH גבוה, ונשים שאצלן התגובה השלחתית ותוצאות הטיפול ההורמונלי שלהן משתפרות בעקבות הטיפול של הרפואה הסינית. חשוב לומר: הופעה של FSH גבוה מצביעה על בעיית פריון אמיתית, ורוב הנשים שיש להן FSH גבוה יצטרכו, בסופו של דבר, להיעזר בתרומת ביצית. אך יש גם מקרים אחרים, שבהם ניתן לשקם ולעודד את פעילות השחלה.

 

הנושא הזה מרתק, כיוון והוא קורא תיגר על התפיסה המקובלת, ומעלה שאלות על הגורמים השונים והרחבים יותר לאי פיריון ולתפקוד שחלתי נמוך. יש מקום לדון בזה באופן יסודי, אך כאן אנסה להתחיל את הדיון מתיאור המקרה של רונית, שפנתה למרפאה עקב אי פיריון וFSH גבוה.

רונית ניסתה להרות מזה כשנתיים כאשר הגיעה למרפאה.

ההתחלה הייתה רגילה, ניסיונות להרות עם בן הזוג, ולאחר כמה חודשים שלא הצליחו, פנו לבירור אצל רופא פיריון. התוצאה הראשונה של בדיקת הFSH בפרופיל ההורמונלי ביום 3 לווסת הייתה בגיל 38, אז הערך היה 15.5.

בעקבות המלצת הרופא, ומתוך הבנה שקיימת בעיה ברזרבה השחלתית, רונית ובן זוגה פנו מיד לטיפולי IVF.

 

בהתחלה התגובה הייתה סבירה, רונית עברה 3 סבבים של הפרייה חוץ גופית, כאשר נשאבו בממוצע 4-6 זקיקים, מתוכם הופרו 2-3 עוברים שהוחזרו לרחם.

על פי המלצת רופא, ומפאת החולשה הפיריונית, רונית כמעט ולא עשתה הפסקות בין הטיפולים, וברגע שהיה לה אישור היא מיד יצאה לסבב נוסף.

 

3 הסבבים הנוספים כבר היו פחות טובים, כשהתפתח זקיק אחד או שניים. 

בשתי הפריות לא היה עובר להחזיר, ובאחת היה עובר אחד שלא הוביל להריון. 

הרופא ניסע בכל פעם להעלות את המינון של התרופות אך ללא הועיל, וכשעשתה בדיקה נוספת של פרופיל הורמונלי, רמות ה- FSH כבר עלו ל24. בשלב זה הרופא שוחח איתה על הצורך בתרומת ביצית, וזו הנקודה בה רונית החליטה לעשות פסק זמן ולנסות לטפל בעצמה בדרכים אחרות.

 

רונית הגיעה למרפאה עצבנית ובמצב רוח מאוד ירוד.

לא היה לא כח לכלום. היא הרגישה שהיא בדרך ללא מוצא, ושכל התהליך שעברה בשנתיים האחרונות היה לשווא. היא ממש לא רצתה לפנות לתרומת ביצית, והנושא גרם למתח רב בזוגיות. השינה שלה הייתה קלה ועצבנית, לא היה לה תיאבון והיא אכלה בצורה לא סדירה. בחודשים האחרונים היא גם העלתה כ- 5 ק"ג למשקלה והרגישה עם זה מאוד לא טוב. המחזורים שלה נהיו יותר תכופים, הדימום נהיה מועט יותר, והיא חוותה יותר תופעות לפני ובמהלך הווסת, בעיקר חולשה, כאבים עמומים, ועצבנות ברמות שלא הכירה. התחושה הייתה שמעבר לכל רונית הייתה מותשת מהכל, מהטיפולים שעברה, מהציפיות הארוכות, מהעתיד שמחכה לה ומתחושת הכישלון.

 

הסברתי לה את כל תמונת הסיכויים, והקצבנו כ-3 חודשים לטיפול.
הטיפול כלל 3 מרכיבים עיקריים: דיקור, צמחי מרפא ותזונה.
בשלב הראשון שמנו דגש על החיזוק שלה ועל הטיפול בתשישות. לתזונה היה תפקיד מאוד משמעותי כאן, ורונית התגלתה כאישה עם הרבה כוח ונחישות.

לאט לאט רונית הרגישה יותר טוב. היה לה יותר כוח, היא ישנה יותר טוב, והייתה פחות עצבנית. עדיין בכל פעם שחשבה על הנושא או לדבר עליו היא נחנקה מדמעות, אבל ההרגשה המשתפרת שלה עזרה לה להתבונן על התהליך ממקום יותר מאפשר וחזק.

 

השלב השני של הטיפול היה יותר הורמונלי, כאשר גם הדיקור וגם צמחי המרפא כוונו לחיזוק הורמונלי ולשיפור זרימת דם.
 

רונית הגיבה טוב כאשר המחזור נהיה סדיר יותר, הדימום חזק ויציב יותר, והיו במהלכו פחות תופעות של חולשה וכאבים.

 

בשלב הזה רונית כבר עברה הזרעות, ואזרה אומץ לעשות בדיקות דם חוזרות. 
הפעם התוצאה הפתיעה עם רמות FSH של 12.3.
כאן היה חשוב להסביר לה, כמו שחשוב לציין זאת גם כאן, שלירידה של רמות ה- FSH אין תמיד משמעות אמיתית, ולעיתים מדובר על שיפור קוסמטי בלבד.

היתרון העיקרי היה שבעקבות השיפור ברמות ה- FSH היא קיבלה אישור מקופת החולים לחזור לטיפולי ההפריה. בעצה אחת עם הרופא היא התחילה טיפולים במינון הורמונלי נמוך יותר, ולמרבה ההפתעה התגובה השחלתית שלה השתפרה. הפעם כבר היו 4 עוברים להחזיר.

 

רונית עברה 4 טיפולי IVF נוספים. בטיפול השני היה הריון כימי. כשההריון הפסיק להתפתח כולנו היינו עצובים מאוד, אבל ידענו עכשיו שההריון אפשרי. ואכן, בטיפול הרביעי רונית הרתה, והפעם ההריון היה תקין ונמשך עד ללידה תקינה.

 

יש הרבה מה ללמוד מהמקרה של רונית, ואדגיש פה כמה מהם: ראשית, לגיל יש השפעה מכרעת. היכולת לעזור לנשים צעירות עם FSH גבוה הוא טוב (סביב גיל 38 או פחות). כבר הצלחנו לעזור לנשים מבוגרות יותר עם FSH גבוה, אבל זה היה קשה הרבה יותר, ובאחוזים נמוכים יותר.

 

שנית, FSH הוא מדד חשוב להעריך את יכולת הפיריון של האישה, אבל זה אינו מדד יחיד ואינו מדד מכריע. ההערכה תמיד נעשית מתוך מכלול הנתונים של האישה ולא על סמך בדיקה אחת כזאת או אחרת.
שלישית, לתשישות יש השפעה משמעותית על המערכת ההורמונלית ועל התגובה השחלתית. חשוב מאוד לדאוג לרמות האנרגיה של האישה לפני הטיפולים ובמהלכם. התזונה היא חשובה, וגם רמות העומס והלחץ שיש לאישה, איכות השינה והמצב הרגשי. כאשר אנחנו מצליחים לשפר את זה בטיפול, תוצאות הטיפול משתפרות מאוד.
 

 

 

נכתב ע"י אביב מסינגר ויעל ארנסט , 16/6/2022