האם FSH הוא כלי יעיל בהערכה של רזרבה שחלתית?

1. גיל האישה: זהו המדד המשמעותי ביותר, שמשפיע גם כשהאישה בריאה, ספורטאית, מאוזנת ומרגישה טוב. מרכיב הגיל הופך משמעותי החל מגיל 35, וביתר שאת מגיל 40 ועד גיל 45.
2. בדיקת פרופיל הורמונלי (ביום 2-5 לווסת): בדיקת הדם בימים הראשונים של הווסת היא אחת הבדיקות העיקריות להערכת המצב ההורמונלי, והיא כוללת כמה מדדים:
   א. רמת FSH: רמות FSH גבוהות מהערך 20 יכולות להעיד על ירידה משמעותית בכמות או באיכות הביציות בשחלה. ערך גבוה מ- 10 יכול להעיד על חולשה מסוימת של השחלה, אבל גם כאן צריך להתייחס לגיל, כשמעל גיל 38 או 40 נצפה לראות עלייה של ה- FSH. יחד עם זאת חשוב להדגיש, שערך זה אינו המדד היחיד, ושישנן נשים שמצליחות להרות גם עם ערכי FSH גבוהים, ולעיתים אף ערכים גבוהים בהרבה מהנורמה.
   ב. אסטרדיול E2: ערך תקין הינו מתחת ל- 200. תוצאה העומדת על 200 ועד 250 יכולה להעיד על חולשה שחלתית מסוימת, וערך גבוה מ- 300 יהיה פחות מעודד. חשוב לציין שישנם מצבים שיכולים להשפיע על רמות האסטרדיול בתחילת החודש, כגון ציסטה שחלתית, נטילה של תרופות מסוימות ולעיתים גם צמחים.
   ג. רמות LH בפרופיל הורמונלי: כמו ההורמון FSH, גם ההורמון LH מיוצר בבלוטת ההיפופיזה במוח, והוא מגיב לרמות האסטרדיול בדם. באופן רגיל הוא גורם לביוץ והרמה שלו עולה באופן חד לקראת הביוץ. ערך גבוה מ- 12 בבדיקה של פרופיל הורמונלי בתחילת החודש יכול להעיד על בעיה שחלתית. רמות גבוהות של LH יכולות להימצא גם אצל נשים הסובלות משחלות פוליציסטיות.
3. רמות הורמון אנטימילריאני AMH- Anti Mullerian Hormone: זהו המדד האובייקטיבי הטוב ביותר כיום להערכת תגובה שחלתית.
   AMH נמצא נמוך מאוד בנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה ואצל נשים מבוגרות. AMH אינו משתנה לאורך המחזור החודשי ולכן אין צורך לעשות את הבדיקה שלו ביום מסוים בחודש. 
   AMH נמוך מ- 0.5 נמצא בקורלציה לתגובה שחלתית ירודה ואחוז הריונות נמוך מאוד. AMH נחשב מדד יותר כמותי ופחות איכותי, והוא אינו מנבא אם יהיה הריון כן או לא. זאת אומרת, שגם אם הערך מאוד נמוך נוכל לראות הריונות, במיוחד ככל שהאישה צעירה, ואם יש עוברים איכותיים במהלך טיפולי הפוריות.
4. בדיקת AFC: בדיקת אולטרסאונד שבודקת את מספר הזקיקים האנטרלים, או מספר הזקיקים שיוצאים לדרך בכל חודש. כאן נכון להסביר, שהרוב המכריע של הביציות מאוכסנות בשחלה במצב רדום, כלומר, הן לא מגיבות לגירוי של FSH (אחרת כל הביציות היו עלולות להתפתח עם הגירוי של הFSH). כדי שביצית תוכל להתפתח במחזור מסוים, היא מתחילה התפתחות מוקדמת למצב של זקיק אנטרלי. בכל חודש כמות מסוימת של זקיקים כאלו מתפתחים, והם הפוטנציאל הכמותי של התגובה של השחלה. בדיקת ה- AFC נעשית בימים הראשונים של המחזור החודשי, והיא סופרת את מספר הזקיקים הפוטנציאלים שהם מתחת ל- 10 מ"מ.
   תגובה לטיפול הורמונלי: אם האישה עוברת טיפול הורמונלי, ניתן לראות כמה ביציות נשאבות, כמה עוברים מצליחים לעבור, ומה האיכות של אותם העוברים. מרגע ההיווצרות שלו, העובר מתחיל להתחלק. איכות העוברים נקבעת על פי מספר התאים שהתחלקו, על פי מראה העובר והשלמות שלו, ועל פי היום שאליו העובר שרד. למשל, עובר שמגיע ליום חמש מהשאיבה הוא בעל סיכויים טובים יותר להיקלט מאשר עובר שמוחזר או מוקפא ביום שתיים או שלוש והשאיבה.
   בסופו של יום זהו אחד המדדים המשמעותיים ביותר, כי הוא מתייחס לתוצאה הסופית הרצויה, שהיא קליטה של עוברים בריאים. אבל גם את זה יש צורך לסייג:
   א. התגובה החודשית משתנה בין חודש אחד למשנהו. התגובה קשורה לטיפול ההורמונלי, למצב האישה, לתזמון, להכנה ולטיפול ברפואה סינית, ולשוני שקיים באופן בסיסי בין חודשים שונים. אי אפשר לקבוע מסקנות מתגובה של חודש נתון, אבל אחרי מספר סבבים ניתן להעריך איך האישה מגיבה לטיפול הורמונלי, ומה הפוטנציאל שלה מבחינת כמות העוברים והאיכות שלהם.
   ב. לפני החזרתם לרחם, עוברים העוברים בדיקה גנטית (PSG/PGD). סיכויי ההצלחה של עוברים שנמצאים תקינים מבחינה גנטית הוא הרבה יותר גבוה, והבדיקה גם מצמצמת סיכון להפלות על רקע עוברים לא תקינים. קיימת מחלוקת סביב הבדיקה, מכיוון שלצד היתרונות הברורים שלה, יש לה גם חסרונות משמעותיים כגון עלות גבוהה, חוסר דיוק ופסילה של עוברים תקינים. בשורה התחתונה, יהיה נכון לשקול ולהתייעץ לגבי אבחון גנטי של העוברים, במיוחד אצל נשים שעברו מספר הפלות, או נשים שלא מצליחות להיקלט לאורך זמן.
    

1. גיל האישה: גם כאן לגיל ישנה השפעה משמעותית. באופן כללי, ככל שהאישה צעירה יותר היא תוכל להפיק יותר תועלת מהטיפול.נהוג לציין את גיל 40 כשלב משמעותי. באישה מתחת לגיל 40 יש יותר ביציות, ועל פי רוב הן באיכות טובה יותר. לכן ההמלצה היא לנסות ולשלב את הרפואה הסינית במיוחד אצל נשים מתחת לגיל 40.
   א. נשים מעל גיל 40 יכולות גם הן להפיק תועלת מהטיפול, אך סיכויי ההצלחה יורדים ככל שהאישה מתקרבת לגיל 45.
   ב. הפרוגנוזה (הסיכויים להצלחת הטיפול) מעל גיל 43 היא נמוכה מאוד. יש נשים שאצלן הצלחנו בטיפול, אך הן היו מיעוט.
2. מצב המחזור החודשי של האישה: לאישה שאצלה המחזור הוא סדיר ותקין, יש סיכוי טוב יותר להצליח. מחזור סדיר מראה על זה שיש ביוץ, ואז יש סיכוי יותר טוב להתפתחות של ביצית תקינה. אישה שסובלת מהיעדר מחזור, או התחלה של תופעות גיל המעבר כמו גלי חום, לה סיכויי הצלחה נמוכים יותר. בשלב הראשון, הטיפול יתרכז בהחזרת המחזור, הורדת גלי החום, והגעה לביוצים תקינים. ככל שהאישה חוותה יותר זמן ללא מחזור, סיכויי ההצלחה נמוכים יותר.
3. משך הזמן בו האישה מנסה להרות, ומספר מחזורי הטיפול ההורמונלי שעברה.
4. התגובה של האישה לטיפולי פוגיות או לטיפולים הורמונלים:
   כמה זקיקים השחלה מייצרת? כמה הפריות של עוברים? מה איכות העוברים? לאיזה יום העוברים מצליחים להתפתח? כדאי לסייג ולהסביר, שיש הבדל בין כמות הביציות ובין האיכות שלהן. בסופו של דבר, האיכות יותר משמעותית, וצריכים רק ביצית טובה אחת שתתפתח לעובר תקין אחד. ככל שיש יותר ביציות יש יותר אפשרויות, אבל לפעמים מספיקה ביצית אחת תקינה.
5. המצב הבריאותי של האישה: המצב הבריאותי הכללי של האישה מהווה פקטור בהערכת סיכויי ההצלחה של הטיפול. משקל האישה, מצבה הבריאותי הכולל, סימפטומים ותלונות אחרות שהאישה סובלת מהם. בטיפול אנחנו מתשאלים על המצב הבריאותי הכולל, ומנסים לשפר אותו כחלק מהשיפור הכולל.
6. רמות עומס וסטרס: כל הנשים שנמצאות בתהליך של להביא ילדים לעולם נמצאות בסטרס ובלחץ גדול, ואין ציפיה שהאישה שנמצאת בטיפולי פוריות לא תהיה בסטרס. 
   יחד עם זאת,קיימים מצבים בהם רמות הסטרס הן משמעותיות מאוד, או שהסטרס מתמשך לאורך זמן רב. חלק מהנשים גם עברו תקופות משבר, או טראומה חד פעמית או מתמשכת, ואלו יכולים להשפיע על המערכת ההורמונלית.

נשמח להעמיד לרשותכם את הניסיון הרב של צוות המרפאה, ולייעץ לכם באופן אישי מהי שיטת הטיפול המתאימה, עד כמה נוכל לסייע וכיצד להיעזר בטיפולים הטבעיים.
לייעוץ ניתן להתקשר למרפאה, לשלוח מייל, או למלא טופס לייעוץ חינם באתר.