רדיקלים חופשיים ונוגדי חימצון

נוגדי חימצון הפכו מאוד אופנתיים לאחרונה, וכל אחד יודע שכדאי לשתות תה ירוק. אולם לא כל מי שמגלגל את המושג "אנטיאוקסידנטים" יחד עם יין אדום על לשונו יודע במה המדובר. בשורות הבאות אנסה להסביר את תמצית העניין.
הרדיקלים החופשיים הם מולקולות ואטומים של חמצן בעיקר הנמצאים בגוף, וגורמים לנזק רקמתי מתמשך ולהזדקנות הגוף. הרדיקלים החופשיים הם תוצר של תהליכים כימיים המתרחשים בגוף באופן טבעי, ומגיעים לגוף גם ממקורות חיצוניים. בקליפתן החיצונית של הרדיקלים החופשיים קיים אלקטרון חופשי אחד לפחות, ומצבו הכימי לא יציב. בהזדמנות הראשונה שיוכלו הם ימסרו את האלקטרון החופשי למולקולה אחרת, ויתערבו בכך בצורה אגרסיבית בתהליכים כימיים רבים שמתרחשים בגוף. הפגיעה שלהם רבה וכוללת את דפנות התאים, דפנות כלי הדם, ובתוך התאים עצמם.
הגורמים שמגבירים את כמות הרדיקלים החופשיים בגוף מחולקים לחיצוניים ופנימיים. הגורמים החיצוניים העיקריים הם עישון, זיהום אוויר, זיהום מים ומזון, חומרי הדברה, תרופות, הורמונים שאנו אוכלים במזון, קרינת שמש, כל סוגי התרופות, קרינות ועוד. הגורמים הפנימיים הם כאלו שמגבירים את יצור הרדיקלים החופשיים בתהליכים הכימיים בגוף. עודף פעילות גופנית (כמו אצל ספורטאים תחרותיים, אצנים וכל מי שמתאמן יותר מדי) ולחץ נפשי הם הגורמים העיקריים.

 

הרדיקלים החופשיים אחראים למרבית המחלות הכרוניות המוכרות, וביניהן מחלות לב וכלי דם, לחץ דם גבוה, דלקות מפרקים, מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות וסרטן לסוגיו. פעילות הרדיקלים החופשיים גורמת להזדקנות מואצת ולניוון של הרקמות בגוף.

 

על נוגדי החימצון
נוגדי חימצון הם חומרים כימיים המסוגלים לספוג את האלקטרון החופשי, ולנטרל בכך את ההשפעה החמצונית. נוגדי החימצון השכיחים הם בטא קרוטן (ויטמין A), ויטמינים E, C, D. בנוסף לויטמינים קיימים גם קואנזים קיו-10 (Co Q-10), חומצה אלפא ליפואית, וחומרים אחרים. ביופלבנואידים הינם כארבעת אלפים סוגים שונים של חומרים טבעיים שנמצאים בירקות ופירות שמקנים להם בין היתר גם את הצבע שלהם, שהם נוגדי חימצון חזקים, ששומרים על גמישות כלי הדם, וקשורים במחלות מטבוליות שונות.
לכל אחד מנוגדי החימצון יש אזורים שבו הוא פעיל יותר. ויטמין C למשל מסיס במים, והוא יעיל יותר בהגנה על הדם. ויטמין E שהוא מסיס בשומן יעיל לפעילות בקרומי התא. חומצה אלפא ליפואית יעילה בקרומי התא ובתוך התא עצמו, לוטאין בעיניים וכולי. יתר על כן, נוגדי החמצון עובדים בשיתוף זה עם זה, ומשפרים את פעילותם ההדדית.
קיימים חומרים אחרים שחשובים לתפקוד של נוגדי החמצון, ביניהם ויטמינים מקבוצת B, חומצה פולית, ויטמינים B-12, B-6, B-2, B-1, ומינרלים כגון סלניום, אבץ ומנגן.

חשוב מאוד להימנע ככל האפשר מהגורמים שמגבירים את כמות הרדיקלים החופשיים בגוף. בסביבה המתועשת והמזוהמת של ימינו אין זה קל כלל ועיקר. יד עם זה ישנם דברים רבים שניתן לעשות: לא לעשן, לקיים פעילות גופנית סדירה ומתאימה לצרכינו (ולא מאומצת מדי), להעדיף אוכל אורגני או לפחות אוכל טרי ולא מתועש.
חשוב לאכול ירקות ופירות רבים ומגוונים, ובצבעים שונים, ולצמצם את צריכת המוצרים מהחי.
לעיתים יש מקום ליטול תוספי מזון כטיפול או למניעה, וביניהם ויטמינים A, C, E, D, קומפלס B, ומינרלים כמו אבץ, סלניום ומנגן.