חודש אדר – מרבים בשמחה
שלום לכל הלוחשות. הפעם אתחיל מהסוף להתחלה. רישמו בפניכן: במזל טוב בריתה/ברית של התאומים/תאומות אצלי בגינה בסוף חודש נובמבר. אפשר לשלב זאת יחד עם חגיגות יום נישואיי השני.
* * *
ההקדמה הזו כמובן הינה משאלת לב, אולם אמרו לי לא מעט פעמים, כי לנבואה יש כוח להגשים עצמה, ותאמרו לי אתן, מה יותר טוב מגילוי הידיעה המרעישה בדבר הריון בחודש אדר בו מצווה גדולה היא להרבות בשמחה? – אפשר לחשוב על עוד כמה דברים טובים, אולם נסתפק כעת בידיעה הזו.
מאז שביקרתי אצל הרבנית והרגשתי דבילית קמעה, עברתי לא מעט. קיבלתי את הוסת ונאמר לי ע"י הרופא הפיריוני, שתוך 5 ימים אצטרך לבצע צילום היסטרו' של הרירית העיקשת. הנסיך, שהיה עד למצוקה ולרצון שלי שיתחיל לקחת חלק אינטנסיבי יותר של מתן תמיכה וליווי בכל התהליך, ויתר על נסיעה של טיול ג'יפים לירדן והגיע איתי לצילום. המדקר והרופא הפיריוני הבטיחו לי, שהצילום יכאב לי בהרבה פחות מצילום הרחם שלא לדבר על בדיקת הפיפל (אז הם אמרו...) . יחד עם זאת, הרופא הפיריוני המליץ שאקח משכך כאבים כלשהו ליתר בטחון.
הפקידה החביבה של הרופא הפיריוני המליצה לי בחום רב על נר נקסין והודיעה לי חגיגית, שכל מי שהשתמשה בנר אמרה לה, שהיא לא הרגישה שום כאב במהלך הצילום. להבטחה חגיגית כזו לא יכולתי להתנגד ולקחתי את הנר איתי לנוחיות. בדרך היא עצרה אותי ולחשה לי בחיוך: "תזכרי, שזה נר רקטלי. אל תכניסי אותו לנרתיק". לוחשות חביבות, האמינו לי שהייתי כל כך לחוצה מהצילום, שחששתי שאחדיר את הנר לחור הלא נכון. נעזרתי במראה רק כדי להיות בטוחה וחיכיתי להשפעת הקסם של הנר. לשם כך, הקפדתי לעמוד במשך 45 דקות ולא לשבת, כדי שחס וחלילה, הנר יחליט לצאת לו פתאום...
הנסיך הגיע כהרגלו בדקה ה-99.99, כולו מחוייך ושבע רצון, לפחות כאילו הוא עומד לצפות באולטרסאונד של התאומות הוירטואליות שלנו. נכנסנו לבדיקה, כששלפוחית השתן הרגיזה שלי מלאה עד גדותה והבדיקה החלה. אני מנסה כעת בדיעבד למצוא את המילים הנכונות שיבטאו את הכאב העמוק, שפילח את הבטן שלי במהלך הבדיקה. כאב לי בצורה קשה מאוד וביקשתי שהרופא הפיריוני ינסה להזדרז עד כמה שאפשר, כי אני לא בטוחה שאני יכולה להחזיק מעמד עם הכאב הזה. הנסיך מצידו ניסה להרגיע אותי ובליבו וודאי הצטער על החוויה הכואבת לראות את הלוחשת שלו כואבת ובוכייה. לאחר מספר דקות, שנראו כנצח נצחים, הבדיקה הסתיימה, כאשר לא נמצא כל ממצא חריג, כלומר: אין כל הסבר מניח את הדעת ו/או מובן, מדוע הרירית מתנהגת כפי שהיא מתנהגת.
קיבלתי הוראות לזריקות גונל 150 למשך מספר ימים ובשלב יחסית מוקדם גם זריקות כפולות של צטרוטייד בבוקר לעיכוב הביוץ. שוב, הבטן שלי נראתה כמו שדה מלחמה. כל זריקה וזריקה כאבה לי יותר מקודמתה והסימנים הכחולים התפשטו בעירבוביה לאורך הבטן.
לשם שינוי, הזקיקים צמחו וגדלו באופן נפלא למדי (זקיק 24, 21, 20, 19) והרירית בסופו של דבר הגיעה ל-4.6 מ"מ, מציאות שאפשרה מבחינתו של הרופא הפיריוני לאחר יום נוסף של זריקות גונל וכפי הנראה צמיחה של מספר מ"מ נוספים, את ההזרעה מיוחלת שנקבעה ליום חמישי בצהריים בשבוע שעבר. בנוסף, קיבלתי הוראה לקיים יחסים יום לפני ההזרעה כדי להימנע מסיטואציה, שאבייץ (נוכח הזקיקים הגדולים שהיו) ולא אקיים יחסים.
הודעתי לנסיך על ההוראות החדשות, ארגנתי את הבית שוב לאש לילה עם נרות, שקדים, גזר ותאנים, והמעשה נעשה.
אמי היקרה איחלה לי בהצלחה ושהיא מקווה, שהפעם זו הפעם ושאני אזכור את הברכה של הרבנית ואולי זה בכל זאת עזר ואולי ואולי ואולי... גיסתי המקסימה שמתגוררת בארה"ב שלחה לי הודעה שהיא מחזיקה לי אצבעות והיא מתכוונת לעשות מדיטציה בלילה בזמן שאעשה את ההזרעה...
ביום חמישי בצהריים הנסיך הוציא את הזרע לסינסנת (אין הרי את האות צ' בעירקית) ואצנו רצנו למעבדה. הנסיך השאיר אותי אצל הרופא הפיריוני והיה אמור להגיע לאחר כשעה ורבע כדי להיות נוכח בהזרעה. בינתיים, כדי לא להיות בחוסר מעש מוחלט, לשגע את הפקידות של הרופא הפיריוני או להוציא כספים מיותרים על מוצרים, שאינני צריכה כלל, שמתי פעמיי אל המדקר ועברתי דיקור סיני על מנת להכין את הגוף, להירגע (לא נרגעתי) ולהכניס עצמי לאוירה נינוחה יותר (נו, באמת!). דקות ספורות לפני ההזרעה, כשהתקשרתי לנסיך לבדוק מדוע הוא לא הגיע כבר, הוא שאל אותי, האם אני "זקוקה" לו או שאני יכולה להסתדר... איזו מין שאלה זו? מצד אחד, יכלתי לומר לו בכנות: כן, אני זקוקה לך. נמאס לי לעבור את כל התהליך הזה לבד. אני רוצה שתיהיה חלק מזה ולא לספר לך כל הזמן לאחר מעשה, מה היה ואיך היה, ומה הוא אמר ומה היא אמרה. מצד שני, באופן פולני נשי למדי, רציתי שזה יבוא ממנו... אז ויתרתי. אמרתי לו, שאני אסתדר וזה בסדר, שיישאר במשרד, וזה באמת בסדר. יש לי הרי את הברכה של הרבנית, את הברכה של אמי היקרה ואת התמיכה המלאה של תפוצת יהדות ארה"ב, שברגעים אלו ממש עושה מדיטציה למען העולליות הוירטואליות שלנו... אני כבר אגיע לאחר מכן בחזרה לעבודה.
שניות ספורות לפני ההזרעה, הרופא הפיריוני שאל אותי, האם אני מזהה את המבחנה עם המדבקה של הנסיך לפני שהוא מרביע אותי. החלטתי להתייחס לכל העניין בהומור, ובמקום הזרעה לכנות את ההליך "הרבעה" ובמקום חדר בדיקה – אחו, ובמקום רופא – רועה צאן וכן הלאה וכן הלאה. הרופא הפיריוני. סליחה, הרועה אמר לי, שאם בשלב הזה נותר עוד חוש הומור, הוא מברך על כך ומשתף פעולה. כך היינו באחו, הרועה ואני עם משקה האלים של פר ההרבעה הנסיכי הפרטי שלי, שעם מזל גדול ואמונה רבה יותר, יהפוך אותי לאשה הרה ומאושרת.
כשסיימתי לרבוץ באחו וקמתי על רגליי, מסיבה לא ברורה הבטן שלי התנפחה באופן מוגזם ונראה היה כאילו אני נמצאת כבר בחודש השלישי לפחות.
זהו זה. כעת ממתינים ומשתדלים שלא לטפס על הקירות. ביום שלישי, 5 ימים לאחר ההזרעה, ביום האשה הבינלאומי, נסעתי שעה לפתח תקוה, כדי לעשות את בדיקת הדם על מנת לבדוק אם אני זקוקה לתמיכה הורמונאלית, בפקקים נוראיים, שבתי לביתי לאחר נסיעה של שעה נוספת בפקקים לא פחות איומים בגלל הגשם, ניקיתי את הבית יחד עם העוזרת, הסעתי אותה לביתה, משום שהיא שכחה את המפתחות של הרכב בתוך הרכב והוא ננעל (לא, אין לי מושג איך דבר כזה קורה), נסעתי עוד כשעה למשרד, וכך החל לו יום האשה הבינלאומי שלי. בצהריים, קיבלתי את בדיקות הדם, ולשמחתי התגובה ההורמונאלית מצוינת, ואני לא זקוקה לכל תמיכה. הנסיך החליט שיש לנו סיבה כפולה למסיבה (יום האשה הבינלאומי ותגובה הורמונלית מצויינת) ושמנו פעמינו למסעדת טוטו המופלאה לארוחת צהריים.
כעת, צריך להמתין עד ה-20 לחודש, וזה אומר שאני צריכה למצוא משהו אחר לחשוב עליו, לעסוק בו והכי חשוב: לא לטפס על הקירות!!! באופן עקרוני, נאמר לי שאני יכולה לעשות בדיקת הריון ביתית גם ביום חמישי הבא, 14 יום לאחר ההזרעה, אולם יום חמישי הבא יוצא בתענית אסתר, ואני לא בטוחה שזה תאריך כל כך טוב לקבל בשורות טובות...
זהו זה להפעם. אחלו לי בהצלחה, תעשו מדיטציה, תחשבו מחשבות חיוביות ותזכרו: מסיבת ברית/בריתה של התאומים/תאומות/עולל/עוללית בסוף חודש נובמבר 2011.
שבוע מצוין, רווי בזקיקים בשלים וברירית מעובה עם ביוץ תקין ומעברים פתוחים.
נכתב על ידי הלוחשת לשחלות, 10.3.2011
| תגובות | הוסף תגובה |
טופס הייעוץ של "בריאת" מזמין אותך לקבל הכוונה אישית מאחד ממטפלי המרפאה.
לטופס 3 שלבים פשוטים וקלים למילוי, בסופו תקבל\י מענה בטלפון, במייל או בפקס, על פי בחירתך.
לסגירת החלון
פניה מהירה