תפריט צור קשר חיפוש
  • אודות |
  • רפואת נשים |
  • קורונה |
  • בעיות רפואיות |
  • מאמרים ומחקרים |
  • מספרים עלינו |
  • טיפול בתזונה |
  • חנות |
  • צרו קשר |
  • 09-9664477
    יוטיוב פייסבוק צור קשר דף הבית של המרפאה

    יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 12

    על פיפל, יום האם ותסכולים נוספים

    שלום לכל הלוחשות,

    לאלו ששכחו, במהלך חודש ינואר קיבלתי את הוסת בתחילת החודש, ועקב ביוץ מוקדם מאוד מהצפוי (בין יום 6 ליום 8), קיבלתי שוב את הוסת ב-24 לינואר.
    אין ספק, שלהתחיל כך את השנה ועדיין להישאר אופטימית מצריך ממני כוחות על, שלדאבוני לא מגיעים בקפסולות או באבקת צמחים.

    ב-23 לחודש אמי חגגה יום הולדת 60. בעבר, היא הייתה אומרת "נו, אני כבר לא אהיה סבתא צעירה...". היום, כאשר קיימת רגישות מוגברת סביב סטיגמת התת פוריות, שהחליטה להיצמד אלי כמו עלוקה צמאת דם, אמי כבר לא משגרת ביטויים כאלו. מעבר לכך, כפי שכתבתי לה בתום ברכת יום ההולדת, "גיל הוא רק מספר". חגגנו לאמי יום הולדת קסום. היא ביקשה ממני מפורשות, שלא לשוב ולחזור על המצגות וסדרות ה"חיים שכאלה" (את אלו מיצינו ביום ההולדת לגיל 50), אלא לחגוג בחיק המשפחה המצומצמת. ובכן, בשביל להכניס קצת אור ושמחה לגיליון, אסבר את אזנכם אודות הסופ"ש של השבוע שעבר. שלחנו את הורי לצימר בבית לחם הגלילית (צימר שנקרא "נווה הגר" – מומלץ ביותר). אלו הלכו למסאג' בשעה 14:45, ותפקידו של אבי היקר היה להישאר עם אמי בחדר, עד שיתר הילדים יגיעו (4 ילדים + נסיך אחד). הנסיך, אנוכי ואחי הקטן הגענו בסביבות 17:30, מלחששים בשקט כדי שאמי חלילה לא תשמע אותנו, עד אשר לפתע שמענו את אמי צועקת "איזו הפתעה..., ידעתי שתגיעו...". מאחורינו אבי יקירי עם שקית של קבנוס ואמי עם שקיות נוספות מהצרכניה. תפקיד אחד נותנים לכם הגברים לעשות, וגם את זה אתם לא מסוגלים לבצע! בכל אופן, לאחר שיתר האחים הגיעו, חזרנו שוב על טקס ההפתעה ויצאנו כולנו למסעדה "הקדירה של נוגה" – מומלצת ביותר. למחרת בבוקר, עשינו טיול אופניים משפחתי, שהפך להיות מעין הכנה לטור דה פרנס. אני בליבי חשבתי כל הזמן, אל תאבדי את ההכרה, זה מצוין לרירית. בערב הבאתי שף מקסים, שבישל עם כל המשפחה ארוחת בת 6 מנות, כשלכולנו סווצ'רים תואמים עם ברכה מודפסת. למחרת בבוקר, רובינו רק נתנו הצצה חטופה באוכל, שהיה מונח בארוחת הבוקר, כיוון שלאכול לא יכלנו (חוץ מהנסיך ואבי, שהארוחה בת ה-6 מנות לא דיגדגה להם), יצאנו לטיול רגלי באזור נחל ציפורי אליו הגיעו בני המשפחה המורחבת וחברים קרובים ובסופו חיכה לנו השף עם ארוחת צהריים בקרחת היער.

    אין תחושה חוויתית מרגשת כמו התקבצות של כל כך הרבה אנשים סביב הלוחשת שלכן, שמנסים לשדרג שיחת חולין סביב מצב הביציות, השחלות והרירית, תוך שהם בודקים, מה קורה, מה לא קורה ויותר חשוב - מדוע לא קורה. אחת מבנות המשפחה שאלה אותי בציניות, כמה זמן כבר מטרידים אותי בשאלות, כיוון שאותה הטרידו בשאלות במשך 8 שנים. 8 שנים של טיפולי פוריות שהובילו לאחר מכן ללידת תאומים. ציינתי שהיא דיברה על 8 שנים?!

    כאמור, יומיים הסופ"ש הוסת הגיעה לביקור. יום לפני כן הייתי אצל רופא הנשים שלי - שאותו דרך אגב אני רואה לעיתים תכופות יותר מאשר את הוריי – שהציע לבצע פיפל. "פיפל"  למי שאינה יודעת, זה בדיוק כמו פלפל, רק בלי ה-"ל" שיעדן אותו. בקיצור נמרץ, מדובר בגירוד קל מאוד של שכבת רירית הרחם, כאשר ברוב המקרים צמיחת הרירית לאחר מכן טובה ומעובה יותר. הרופא אמר לי, שזה בסדר שאבצע את הפיפל גם כשאני במחזור ולא הבין ממה שאני נגעלת. בוא נחשוב רגע על העניין, ממה יש לי להיגעל. הרי הבדיקה הגניקולוגית עצמה כלל לא מביכה, הנרתיק של הלוחשת שלכן אינו מיוחד דווקא ללוחשת ודם הוא בסה"כ דם... אז זהו, שלא. זה מביך, זה דוחה וזה לא נעים. אלא מאי, כל התחושות הללו התגמדו לעומת הכאב האיום, אשר היה מלווה בבדיקה. מעולם לא חוויתי סוג כזה כאב ואני מקווה שגם לא אחווה. המשיכה של הרחם, הצינורית, הדם... בדרך כלל אני מתאפקת מלצעוק, אבל הפעם לא יכלתי להתאפק ולא לצעוק מכאב ובכיתי. חשבתי לעצמי, שאם הנסיך היה מגיע איתי, הוא היה פורץ את הדלת ומפסיק את הבדיקה מייד. עד כדי כך כאב לי. אולם הוא לא היה. איני יודעת, אם בכיתי מכאב פיסי או מכאב נפשי, כיוון שפשוט נמאס לי. אין לי סבלנות יותר ואין לי כוח יותר.

    מצד שני, עם כל הכאב, התסכול והקושי (הייתי משתמשת במילה "ייאוש" אבל הרופא והנסיך אסרו עלי לעשות שימוש במילה הזו בכל צורה שהיא ובכל הטיה), המטרה של הבאת ילדים לעולם מקדשת את דרך החתחתים במסע הזה, ובזה צריך להתרכז. קל מאוד לשקוע בסבל ובקושי. זו מסגרת עקבית, שלפחות אני יודעת היכן אני נמצאת ולאן פניי מועדות. העבודה הקשה היא להתרכז בנקודות האור או לפחות לדעת שהן קיימות.

    מאז טראומת הפיפל, עברתי כבר 2 בדיקות דם ו-2 מעקבי זקיקים. הראשונה עברתי ביום ה-4 לוסת כדי לוודא, שלא נפספס את הביוץ גם הפעם. את הבדיקה השנייה עשיתי היום (יום ראשון, 30 לינואר) וזו הראתה ביום 7 לוסת רירית בעובי 5 מ"מ, זקיק אחד של 12 מ"מ וזקיק נוסף של 15 מ"מ. בזמן שהמתנתי לתורי כדי לבדוק את הזקיקונים והריריתוש (האסטרטגיה כעת הינה להתחנף אל הזקיקים והרירית), ישבה לידי בחורה שהייתה קצת נרגשת ולא הבינה, מדוע הרופא מאחר. שוחחתי איתה קצת. מסתבר שהיא מנסה להרות כבר חצי שנה, החלה טיפול של איקקלומין, שגרם לרירית שלה להיות דקה יותר (איזו הפתעה...!). היא הזכירה לי אותי בתחילת הדרך. גם היא אמרה, שהיא נותנת לזה חודש חודשיים, וזהו. גם היא אמרה, כאשר הסברתי לה שאני מנסה כבר שנה וחודשיים, שהיא לא מבינה איך לא התייאשתי. הסברתי לה, שאני לא יכולה לעשות שימוש במילה הזו... היא עדיין לא הבינה. היא תבין...

    בכל אופן, מסרתי את תוצאות הבדיקות של הזקיקונים והריריתוש יחד עם בדיקות הדם, שהיו יחסית טובות, לרופא הפריוני, וזה נתן הוראה לשוב לזריקות לכמה ימים עד להזרעה, שתחול בשעה טובה ומוצלחת בחמישי או בשישי. למי ששכחה או שהדחיקה, יום שישי הוא יום האם.  במקום להשתפך על כמה צובט לי בלב (שוב), שגם ביום האם הזה, העוללית לא תביא לי מהגן את עבודת היצירה המופלאה שעשתה מגלילים של נייר טואלט או מעטיפה של ביצים, אתמקד בכך, שאין תאריך מיוחד יותר מיום זה כדי להרות (מחיאות כפיים וקריצה בשמאל לכבוד האופטימיות המחודשת).

    קיבלתי הוראה להזריק 2 סוגים של זריקות למספר ימים. זריקה אחת של צטרוטייד כדי לעכב את הביוץ ואחת של גונל במינון נמוך כדי לשמור על הרמה ההורמונאלית. מאחר ובפעם הקודמת הגונל גרם לרירית להיות דקה יותר, אני חוששת מאוד, שגם הפעם הרירית תחליט שלא לאחד כוחות עם הגונל. הסיכוי אמנם קלוש, אבל למדנו כבר שחיבור של 1 ו-1 מביא אצלי לתוצאה של 7, אז אי אפשר לדעת בוודאות – אפשר רק לקוות (הפעם, רק מחיאות כפיים)

    הודעתי לנסיך, שהוא צריך לשוב ולשים על עצמו את המדים הלבנים, כיוון שהוא חוזר לתפקיד האחות. הוא מצידו, השיב לי "עד קצה המלכות". נסיך או לא?

    זהו זה. אני מאחלת לכולכן שבוע מצוין, רווי בזקיקים בשלים וברירית מעובה עם ביוץ תקין ומעברים פתוחים.
    לאלו, החוגגות את יום האם, מאחלת שיהיה יום אם שמח ומאושר ולאלו שאינן יכולות לחגוג אותו עדיין, אני מאחלת שבשנה הבאה, תחגגו כפליים.

     
    נכתב על ידי הלוחשת לשחלות, 30.1.2011
     
     
    תגובות הוסף תגובה
    לקבלת עדכונים
    ייעוץ

    טופס הייעוץ של "בריאת" מזמין אותך לקבל הכוונה אישית מאחד ממטפלי המרפאה.
    לטופס 3 שלבים פשוטים וקלים למילוי, בסופו תקבל\י מענה בטלפון, במייל או בפקס, על פי בחירתך.

    למילוי הטופס
    דברו איתנו...
    09-9664477
    תחומי טיפול
    תקשורת
    עברנו לסגירת החלון