האנרגטיקה של המזון

הגישה הסינית למזון שונה במידה רבה מזאת של המערב. בעוד שהראייה המערבית מתמקדת בהרכב הכימי של המזון ובחומרים שקיימים בו, הסינים מתארים את ההשפעה האנרגטית של המאכל, או במילים אחרות- מה אותו מאכל עושה בגוף.

להשפעה האנרגטית קיימים מספר מרכיבים:
הטמפרטורה של המזון- שיכולה להיות חמה, חמימה, ניטרלית, קרירה או קרה. לא מדובר כאן רק בטמפרטורת ההגשה של המאכל, אלא בעיקר בתכונות האנרגטיות של המזון ומה הוא עושה בגוף. כך למשל, אם נאכל צ'ילי קפוא, עדיין הוא יגרום בגוף לתחושות של צריבה, פעילות מוגברת של מערכת עיכול, הזעה, נטייה לעצבנות ועוד תופעות המעידות על חום. 

כיוון המזון בגוף - מעלה, מוריד או מאוזן. הכוונה היא בעיקר להשפעה על מערכת העיכול ועל רמת האנרגיה בכלל. מאכלים שכיוונם מעלה יכולים להגביר את רמת האנרגיה בגוף, ולטפל בשלשולים, עייפות, צניחות איברים, חולשה ורצון תמידי לשכב ולנוח. ישנם סוגי מזון שגורמים לעלייה יתרה של האנרגיה בגוף כמו צנון, שוקולד או פלפלים ואלו לא יהיו מומלצים למי שסובל מצרבות, כאבי ראש ושאר תופעות של עליה יתרה של האנרגיה בגוף.
מזונות מורידים כלפי מטה מעודדים את פעילות המעיים ומטפלים בעצירות, שיעולים ושאר תופעות של Qi עולה. כאלה הם הסיבים, סלק, דלעת, גזר ותבלינים ארומאטיים כמו הל או ציפורן.

לאן המזון מגיע - איזה איבר מושפע מסוג המזון, ואיזו רקמה בגוף סופגת את המזון. כך לדוגמה יש הבדל בין פלפל חריף ובין חזרת. שניהם חריפים אולם האחד מגיע לקיבה ומורגש בבטן, והשני מגיע מורגש באף ובמערכת הנשימה העליונה, ומבחינה סינית מגיע לריאות.

חשיבות הצבע – צבעים שונים "מגיעים" למקומות אחרים בגוף. לכל איבר קיים צבע ייחודי שמשפיע עליו יותר מהצבעים האחרים. כך לדוגמה, הירוק מקושר לכבד ולכיס המרה, האדום ללב, הצהוב והכתום למערכת העיכול, הצבע הלבן לריאות והשחור לכליות. מערכת הצבעים נוצרה מתוך תיאוריית חמשת היסודות (נקראת גם חמשת הפאזות, או חמשת האלמנטים) שנוצרה על ידי התבוננות על קשרים בין המערכות השונות בגוף ובין הסובב.
כיום אנו יודעים שהצבעים מלמדים על חומרים שונים שנמצאים במזון, כמו כלורופיל, בטא קרוטן ואחרים, וההמלצה, הן ברפואה הסינית והן בתזונה המערבית, היא לצרוך מזונות מכל הצבעים.

פעילות המאכל בגוף – מה היא הפעולה של המזון על הגוף: המזון יכול לחזק את האנרגיה, לחזק את הדם, להניע, לחמם, לקרר ועוד. כך למשל, כרוב וברוקולי מניעים וממריצים את האנרגיה בגוף, ובשר וקטניות יחזקו את הדם.

צורת המזון (תורת החותמות) –תורת החותמות הינה גישה עממית ופולקלוריסטית. המונח "תורת החותמות" נוצר דווקא באירופה, אולם הוא מתאים לראייה הסינית את המזון. על פי גישה זו צורתו החיצונית של המזון מלמדת על השפעתו בגוף. כך לדוגמה כרובית תחזק את הריאות, מתוך הדימיון של צורתה וצבעה לריאה. כך גם שעועיות משפיעות על הכליות שבאנגלית, אגב,  הן נקראות Kidney Beans, והן מלאות חלבונים שעל פי הרפואה הסינית מחזקות את ה-Yin בכליות. הגישה העממית טוענת שאם ישנה בעיה באיבר מסוים צריך לאכול את אותו איבר מהחי. כך למשל, למי שיש בעיה בלב כדאי לאכול לבבות, למי שיש בעיה בטחול כדאי לאכול טחול וכולי, אולם גישה זאת עלולה להיות מסוכנת ושגויה, כי במקרה של עודף כולסטרול בכבד, למשל, לא יהיה נכון לאכול כבד מהחי.
למרות שיש הגיון בחלק מהמקרים, גישה זו משנית למאפייני המזון האחרים שמופיעים כאן. היא מציעה הסבר לכמה מהמלצות התזונה של הרפואה הסינית ומוסיפה להם עניין ודימיון. בכל אופן לא יהיה נכון להכליל את צורת המחשבה הזאת לכל עניין, ולהתרכז רק באותן המלצות על  מאכלים דומים שיש לגביהן ניסיון מצטבר.

המלצות התזונה האישיות נקבעות על ידי התאמה בין התמונה המלאה של המזון ובין מצבו של המטופל. התזונה משלימה את מצבו הבריאותי של המטופל. כך שבמצב של קור וחוסר אנרגיה המלצות התזונה יכללו מאכלים מחזקים ומחממים, במצב של לחות וחום ההמלצות יכללו מאכלים מקררים ומייבשים, וכך הלאה.