לאה גולדברג כתבה את השיר "את תלכי בשדה" אחרי מלחמת העולם השנייה, כשכבר היה ידוע בארץ היקף הזוועות של שואת אירופה. השיר נכתב אל מול העצב ורגשות האשם של אלו ששרדו את השואה, ועל רקע התחושה שלנוכח הארועים אסור להנות, אסור לשמוח, ולא ניתן להמשיך את החיים.
בשיר לאה גולברג אומרת שעל אף הזוועות, העצב והאבל, ולמרות רגשות האשם של אלו ששרדו, יש מקום להמשיך לחיות, להנות מהדברים הפשוטים, ללכת יחפים בשדה, להרגיש ולאהוב.
על רקע המציאות היומיומית שלנו בארץ, על רקע מלחמות ואלימות גואה, חשוב להשמיע את מילותיה הברורות והמרגשות של לאה גולברג, שתמיד יש זכות לחיות, ומותר לגעת, לתת לטיפות הגשם לרדת על הצוואר, להרגיש ולאהוב.
השיר כאן בביצוע היפהפה של שלומי סרנגה, מתוך "עבודה עברית 2".
את תלכי בשדה
מילים: לאה גולדברג, לחן: חיים ברקני
האמנם האמנם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם
ומחשוף ומחשוף
כף רגלך ילטף
בעלי האספסת
או שלפי שיבולים
ידקרוך ותמתק דקירתם
או מטר ישיגך
בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפייך חזך צווארך
וראשך רענן
ותלכי בשדה הרטוב
וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן
ונשמת ונשמת
את ריחו של התלם
נשום ורגוע
וראית את השמש
בראי השלולית הזהוב
ופשוטים ופשוטים
הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר ומותר לאהוב
את תלכי בשדה לבדך
לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם
וביושר לבב שוב
תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים כאחד האדם
את תלכי בשדה לבדך...
| תגובות | הוסף תגובה |
טופס הייעוץ של "בריאת" מזמין אותך לקבל הכוונה אישית מאחד ממטפלי המרפאה.
לטופס 3 שלבים פשוטים וקלים למילוי, בסופו תקבל\י מענה בטלפון, במייל או בפקס, על פי בחירתך.
לסגירת החלון
פניה מהירה